בהלה לאומית, חרדה קיומית, סכנה לאנושות ועוד כותרות רבות ומפוצצות הודבקו על נגיף הקורונה שמתפשט ברחבי העולם, ואת המחיר הכלכלי והבריאותי כולנו כבר יודעים שאנחנו משלמים, אבל מה לגבי המחיר החברתי?
חרדה, כמו רגשות אחרים (ביניהם: אושר, עצבות, עצבנות) היא רגש מדבק לכל דבר, בוודאי מוכרת לכם הסיטואציה הבאה: אתם יושבים עם חברים, עד כה הערב בינוני, ואז מגיע הכוכב! החבר הזה שלכם שכשהוא מגיע לכולם עולה חיוך על הפנים, וכל בדיחה נהיית מצחיקה הרבה יותר. דוגמא טובה יותר היא אותה מורה שמגיעה לכיתה מנומנמת, או הפוך לכיתה רעשנית ובלאגניסטית – האם זה בהכרח אומר שכל הילדים בכיתה הם מנומנמים או היפראקטיביים? ממש לא, זה בעיקר אומר שנעשה בכיתה תהליך חברתי עמוק יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.
זה לא סתם קורה, המצב הזה נקרא "הדבקה רגשית" – זהו מושג מוכר מאוד מתחום הפסיכולוגיה הארגונית, שמתאר העברה של תחושות ורגשות מחבר אחד לחבר אחר, במודע או לא במודע, הסיבה היא היצר הבסיסי שלנו לחקות אנשים אחרים. אבל זה לא קורה רק עם חברים, עובדה מפתיעה היא שהדבקה רגשית יכולה לעבור גם בין נותני ומקבלי מרות, במשפחה, ואפילו בעבודה בין נותני שירות ללקוחות! הידעתם?
אז מה אפשר לעשות עם רגש מדבק, וספציפית עבור רגש הבהלה שאנו חווים עקב התפשטות הקורונה?
הכלי הראשון הוא כמובן מודעות – ככל שנהיה מודעים יותר לכך שאנו לוקחים חלק בבהלה ובחרדה ברמה החברתית כך הנושא ייכנס לפרופורציות הנכונות- זו כמובן לא בקשה לפתח אדישות למתרחש, הקפידו על הכללים אך אין צורך להבהל ולהבהיל את הסביבה.
אבל עיקר הפתרון הוא ההבנה שהדבקה רגשית היא לא חד כיוונית, כמו שאתם נדבקתם בפחד ובלחץ סביב המגיפה, באותה המידה תוכלו להדביק אחרים בתחושת רוגע ובטחון – כלומר, זה בעצם די תלוי בכם. אז בקשה קטנה מאיתנו אליכם: בפעם הבאה שאתם פוגשים בהיפוכונדר כזה או אחר, במקום לצחוק עליו ולזלזל ברגשותיו, זכרו שאתם יכולים לעזור לו להתגבר על הלחץ. בנוסף, בדרך כלל אנחנו ממליצים על לפתוח פגישות בלחיצות ידיים, קחו זאת בערבון מוגבל בתקופה הקרובה 😉